למה יש אנשים שמגיעים להישגים גבוהים יותר מאחרים שהם בעלי אינטליגנציה זהה? שאלה שמעסיקה אנשים רבים.

תארו לכם ילדה בתיכון בתקופת הבגרויות. חברים שלה מזמינים אותה באופן קבוע לים או סתם להיפגש, והיא מעדיפה ללמוד. כאשר מתפרסמים ציוני המבחנים היא חווה אותם כמאכזבים וכלא משקפים את הידע והמאמץ שלה. מה על אותה ילדה לעשות?

הילדה הזאת היא אני. לאחר קבלת ציונים מאכזבים אני זוכרת את עצמי חוזרת לחדרי, מתיישבת ליד השולחן ולומדת למועד ב' כאילו מעולם לא למדתי ונבחנתי. אני רציתי להצליח ומבחינתי זו הייתה תגובה טבעית מאוד והיה לי ברור שלא אוכל לתת לשום סוג של אכזבה לעצור אותי.

שנים לאחר מכן, אני מוצאת את עצמי לומדת לתואר הראשון באוניברסיטה ולצורך עבודה להגשה בקורס, אני פוגשת לראשונה את המושג "גריט". הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא: "וואלה! זה מתאר אותי."

אנג'לה דאקוורת, שהייתה מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים, שמה לב שמנת משכל לא היה מקור ההבדלים היחיד בין התלמידים עם ההישגים הטובים ביותר לבין אלו עם ההישגים הגרועים ביותר.

היא שמה לב שכמה מהתלמידים עם הביצועים הטובים ביותר לא הובחנו כבעלי איי קיו גבוה, וגם שחלק מהתלמידים חכמים ביותר שלה, לא כל כך הצליחו.

היא התחילה לחקור את הנושא. העמידה בפני ילדים ומבוגרים אתגרים מיוחדים. בכל מקום שאלת הדגל שלה הייתה: מי כאן מצליחן ולמה? היא מצאה שלא אינטליגנציה רגשית גבוהה, בריאות, יופי או אפילו איי קיו גבוה נמצאו כמנבאים הטובים ביותר של הצלחה . אלא  גרית.

מה זה גרית? הגרית הוא להט, מוטיבציה, נחישות, יכולת דבקות במטרות ארוכות טווח תוך כדי אנרגיה חיובית, מחשבה יום-יומית על העתיד הרחוק ועבודה קשה כדי לממש את המטרות.

איך פיתוח עובדים יכול לייצר אצלהם ''גרית''?

קודם כל האם מדובר בנתורה או נורטורה? כלומר, האם התכונה היא מולדת או שאפשר לפתח אותה?  החדשות הטובות הן שניתן לפתח אותה.  אם זה באמצעות סדנאות פיתוח עובדים, או על ידי יישום מספר טיפים:

  • עמידה מול אתגרים, מאפשרת להתגבר על האמונה בכישלון כמצב קבוע. "חיזוק הגישה"- רעיון שפותח ע"י קרול דמאק ומבוסס על האמונה שהיכולת ללמוד אינה קבועה וניתנת לשינוי בעזרת מאמץ.
  • בדיקה של יכולת היישום שלנו את הרעיונות הכי טובים שלנו, תחושות הבטן הכי חזקות. זו דווקא הצעה של דאקוורת עצמה. ללא ספק לא פשוט: אנו נדרשים להיות מוכנים להיכשל, לטעות, להתחיל מחדש. להתמודד עם האתגר. במילים אחרות, אנחנו צריכים נחישות. "עבודה קשה יכולה לפצות על היעדר כישרון", אומרת דאקוורת, ומדגישה את הקשר בין העבודה להתמדה ולאופן שבו חווים כישלון, לומדים ממנו וממשיכים הלאה.
  • להפסיק להאמין בניסים. חיזוק ההנחה שגאונות וכישורים הם מתנת טבע, מחזק גם נטיות פסיביות והורס כל טיפת מוטיבציה שיש לנו. הצלחה מגיעה בעיקר ממקום של התמדה, פיתוח העובדים והשקעה, ולכן לכולנו יש  אפשרות להגיע אליה ולהוביל את העובדים שלנו להיות מצליחניים.
  • הערכת השקעה. השקעה, מאמץ והשתדלות הרבה פחות זוהרים מנקודת הסיום. הם מכילים שעות של ניסוי וטעייה, כישלונות, תחקור, לילות ללא שינה, זיעה דם ויזע. חשוב להקפיד לבטא בקול רם הערכה דווקא לניסיונות הללו. לתגמל את העובדים, הילדים והחברים על מאמץ. להתגאות בתהליכים מרשימים שעשינו גם אם אלה לא הביאו את הניצחון.

רוצים לדעת עוד על הצלחה? בסדנת מיומנויות ההצלחה שלנו תרכשו הרבה כלים וידע.

כתיבת תגובה