איפה ללמוד, ומה? טוב לי בעבודה או שמתאים לי שינוי? לצאת לריצה או להמשיך לעוד פרק בנטפליקס?

אנחנו מוצפים בהחלטות. לחלקן השפעה לטווח ארוך, חלקן מיידיות ויום-יומיות, אבל כולן ממלאות את הראש שלנו במחשבות, שלעיתים מונעות מאיתנו להתמקד ולהתקדם.

בתוך כל הרעש הזה, עולה שאלה אחת חשובה ומהותית מאין כמותה-

איך בכלל כדאי לקבל החלטה?

לאנשים שונים סוגים שונים של אופן קבלת ההחלטה.

ישנם "היורים מהמותן": שומעים, מהרהרים זמן קצר, ומחליטים- יהיה מה שיהיה.

לאלו יתרון גדול- חיסכון בזמן ובהתלבטויות מיותרות, אבל גם מכשול מהותי- בקבלת החלטות מהירה, הזדמנויות טובות עשויות להתפספס.

סוג נוסף הוא "החוקרים": אלו שיבדקו את הנושא מכל צד, יהפכו כל אבן, יחשבו טיעונים בעד ונגד וכן…יסתמכו גם הרבה על גוגל. היתרון בשיטה זו ברור- הגעה לכמה שיותר מידע, שיבסס את השיקולים לכל צד. אבל גם בשיטה זו טמונה סכנה כפולה: הגעה למידע לא אמין או לא מדויק, ובעיקר- התעלמות מהאינטואיציה, מתחושת הבטן, שהיא לעיתים גורם מכריע וקריטי בקבלת ההחלטה.

הסוג השלישי הוא "המתייעצים": אנשי קבוצה זו יחקרו את כל הבא ליד- חברים, בני משפחה, בעלי ניסיון ואנשי מקצוע, ויעשו הכל כדי לקבל הכרעה לצד זה או אחר, כשהם מסתמכים על הסובבים אותם.

בעוד שהתייעצות עם הקרובים אלינו או עם אנשים מהתחום לגביו אנחנו מתלבטים בהחלט יכולה לעזור, חשוב לזכור- מה שנכון לאחרים לא בהכרח נכון לנו, לעולמנו הפנימי ולאופי שלנו. אנשים שמייעצים לנו מונעים בין היתר מדעתם הסובייקטיבית, וגם אלו המכירים אותנו באופן הקרוב ביותר, לא בהכרח יודעים מה נכון עבורנו.

ובין כל אלו, שזורים "המתבשלים": אלו שמקבלים את ההחלטה, ואז מתבשלים לגביה "רק עוד קצת", ומשנים אותה שוב. ושוב. ומחליטים. ומסתכלים שוב אחורה, ואולי קצת מתחרטים. כך, גם אם קיבלו לבסוף את ההחלטה הנכונה, הם יתבשלו לעתים קרובות בסיר גדול של "מה היה קורה אם?.."

אז אחרי שהבנו מה אופן קבלת ההחלטות שלנו, איך ממשיכים מכאן?

יש מאות ספרים, מחקרים, ותאוריות שלמות על שיטות לקבלת החלטות.

אנחנו החלטנו להציע זווית קצת אחרת ולתת לכם שלושה טיפים קטנים, שאולי לא יהפכו כל החלטה למוצלחת, אבל בהחלט יכולים לעזור לקבל אחת כזאת:

1) תעשו את הצעד הראשון. החלטות, ובוודאי הגדולות שבהן, נראות לפעמים כמו פרויקט גדול ומאיים. פירוק ההחלטה לצעדים קטנים, וביצוע מידי של הצעד הראשון, יכולים ליצור תנופת התקדמות בדרך לקבלת ההחלטה הנכונה. השאלה "איפה ללמוד?" יכולה להתחלק לשאלות קטנות יותר, כמו- אילו תארים מציע כל מוסד, איפה יש חיים סטודנטיאליים שוקקים יותר, ומה מחיר המחייה בכל אזור?

מיקוד ומתן מענה על שאלה אחת בלבד, בכל יום- עשויים לקדם אותנו במהירות לעבר קבלת החלטה מושכלת.

2) שלבו בין הגישות. לכל החלטה אופי ומשקל קצת אחרים, וניתן להסתכל עליה במשקפיים שונות, בשלבים השונים בדרך לקבלתה:

• להיות השולפים מהמותן- עבור החלטות קטנות ומהירות, אבל גם בהחלטות הגדולות. ניתן לבדוק לאן האינטואיציה מושכת אתכם, ולתת לה משקל מסוים, אבל לא מוחלט, ברגע קבלת ההחלטה.
• להיות המתייעצים- במקומות בהם יש חשיבות לניסיון קודם, או כשאנחנו מרגישים שהאדם שמולנו יכול באמת להבין אותנו (ורק בתנאי שיש לו/לה את הפנאי והקשב המלאים כדי לתת לנו מענה ראוי ושלם, כזה שאנחנו באמת צריכים).
• להיות החוקרים- רק כאשר יש לנו גישה למידע אמין, ורק כשיקול נוסף לצד החלטות שאינן "קרות", כמו האינטואיציה המלווה אותנו לאורך התהליך.

• להיות המתבשלים- כמה שפחות, ורק כל עוד ניתן לשנות את ההחלטה.

3) לקבוע מועד סופי עבור כל החלטה: כזה שיש בו מספיק זמן למחקר והתלבטות, אבל לא יותר מידי זמן . כך, ניצור לעצמנו לחץ מתון שיקדם אותנו בדרך לקבלת ההחלטה, אבל לא ישאיר זמן לחרטות.

זכרו- הדבר הכי גרוע בקבלת החלטות איננו לקבל את ההחלטה השגויה, אלא לא לקבל החלטה כלל!

רוצים לשמוע עוד?

אנחנו כאן, ההחלטה בידיכם 🙂