בממלכה מרוחקת חיי לו עם. אנשי הממלכה כולה עסקו בגידול גפנים וייצרו יין למחייתם.
לממלכה היה מלך אהוב וחכם אבל שנה קשה גרמה למלך צורך להעלות את המיסים על מנת לכסות גירעון גדול. המלך שהיה חכם מאוד רצה להימנע מהעלאת המסים ואפילו רצה לבטל לחלוטין את המסים לעם שלו.

בוקר אחד קם המלך עם רעיון מהפכני כיצד יוכל לבטל את המיסים ועדיין לחסות את הגירעון הכספי.

הוא העלה רעיון לבנות חבית יין ענקית ולבקש מכל משפחה לתת בעוד שנה כד אחד של היין המשובח ביותר שתפיק המשפחה באותה שנה, את היין שייאסף מכל המשפחות יימכרו לממלכות שכנות וכך יוכלו לבטל את המיסים ולממן את הממלכה.

המלך פרסם את הרעיון החדש שלו וכל הממלכה צהלה ושמחה על ביטול המיסים !

כעבור שנה, הגיעה היום החגיגי של מתן היין וכל משפחה הגיעה לכיכר המרכזית שם בנו חבית עצומה עם מאה מדרגות לפתח החבית. החגיגה מסביב הייתה מדהימה וכולם היללו את המלך החכם והאהוב!

כל משפחה עלתה ושפכה כד חרס של יין לתוך החבית.

בתום הטקס המרהיב, ביקש המלך מאחד העוזרים שלו לגשת ולהביא לו לטעום מהיין המשובח שיצא להם המורכב מכל היינות המשובחים ביותר שכל משפחה יכלה להפיק באותה שנה.

העוזר של המלך ניגש לחבית ומזג למלך כוס אחת של יין.

המלך קיבל את הכוס וכמנהג הידוע הריח תחילה את היין – מוזר אמר לעצמו המלך, אין שום ריח ליין הזה.

הוא הסתכל לתוך הכוס וראה שצבע היין קצת שקוף.

טעם המלך את כוס היין ומיד לאחר מכן קרא לעוזר שלו.

אמר המלך לעוזר " נראה לי התבלבלת! אני ביקשתי שתביא לי כוס של יין ואתה הבאת לי כוס של מים!

העוזר מיד ענה למלך " מלכי היקר, לא התבלבלתי, פשוט כל אחד מהנתינים שלך חשב שהוא יכול לעבוד עלינו ולהביא כד אחד של מים שלא יורגש בתוך אלפי כדי היין. הבעיה אדוני שכולם חשבו כך ולכן קיבלת כוס של מים ולא כוס של יין

אם כל אחד מחברי הצוות יבין את חשיבות התרומה, יביא את היין שלו ולא את המים – נצליח הרבה יותר בכל מה שנעשה. תהיו יין ולא מים!