סדנת מיומנויות עמידה מול קהל

פרזנטציה בפועל מורכבת משני דברים – מתודיקה וטכניקה של עמידה מול קהל.

אנחנו נתחיל עם הטכניקה וניתן לכם את הכלים לעמידה מול קהל והחזקת פעולה:

לכלי המרכזי קוראים "קתימבה" אלו ראשי תיבות המסכמים את כל המרכיבים לעמידה מול קהל:

נתחיל בראשון – (בשלב זה מתחילים לדבר חלש מאוד ולא ברור, אחרי חצי קדה של דיבור שואלים אותם "נכון" ?( כמובן שהם יגידו "מה??"  האות הראשונה בקתימבה היא "ק" שמייצגת "קול"
לקול יש מספר משמעויות מול קהל :

• עצמת קול המתאימה לסטואציה וכמות האנשים – טיפ, לא תמיד צריך להרים את הקול בשביל שישמעו אותך, לפעמים אם מדברים חלש, אז הקבוצה יותר מרוכזת ולא מרשה לעצמה לדבר יחד איתך.
• הקול צריך להיות בטונאציה משתנה ולא מונוטוני.
• קול עוזר לנו לשים דגש במקומות שבהם אנחנו רוצים להדגיש.

עוברים לדבר הבא אבל לא אומרים להם מה זה ת' : בשלב הזה עומדים נטועים בלי תנועה בכלל ומספרים למשתתפים על שבט האינדיאני "קתתומבו" :
"אני רוצה לספר לכם על שבט האינדיאני "קתתומבו", זהו שבט ילידים מאוד מיוחד שמתגוררים ביערות זימבבואה, היערות הללו מדהימים, יש שם עצים כאלה גדולים, ומרחבים עצומים ( כמובן שמים דגש עם הקול אבל לא זזים בכלל) ביערות הללו יש מלא קופים שמעצבים של שבט הקתתומבו, הם רצים ומשתלולים או אוו אה אהה אההה (עושים קולות של קופים בלי לזוז ) שבט הקתתומבו שונאים את הקופים ותמיד מנסים לצוד אותם, יש להם קשתות כאלה גדולות וזה ממש בלגן אחד גדול ביער בזמן הצייד.

עוצרים את הסיפור ומתחילים אותו שוב מהתחלה, הפעם המנחה זז בטירוף ובצורה מוגזמת תוך כדי שהוא מספר את הסיפור.

בסוף הקטע שואלים אותם מה זה ת'? – תנועה

דגשים: כאשר עומדים מול קהל יש חשיבות לתנועה בזמן הדיבור:

• יש את אלו שזזים כמו מטוטלת, מצד לצד – לא טוב! חניכים מתהפנטים ☺
• אלו שזזים בצורה מוגזמת כמו המדריך האחרון – גם לא טוב… החניכים חוזרים הביתה ואומרים לאמא שלהם " היתה אחלה סדנה אבל נראה לי שהמדריך קצת "קוקו"
• איך מבצעים תנועה נכונה : כאשר עומדים מול קהל, אני מצייר לעצמי מעיין ריבוע דמיוני על הרצפה ונע בתוכו – קדימה, אחורה ולצדדים באלכסונים. התנועה הזו גורמת לריכוז בקרב הקהל.
  חשוב לא להיות פורפרה, בכל פעם לעצור לכמה שניות בנקודה מסויימת ואז לשנות כיוון.

עוברים למתודה הבאה ומבקשים שני מתנדבים מהקהל.

לראשון מחזיקים את הידיים מאחורי הגב ומבקשים ממנו להסביר לקהל איך נראית מערבולת בים?
המשתתף מתקשה אבל מסביר בלי ידיים, אומרים לכולם, כל הכבוד ל—– מכיאות כפיים סוערות מגיע לו!
בזמן שהם מוחאים לו כפים אנחנו פונים למתנדב השני ואומרים לו בשקט – אתה יכול להשתמש בידיים, ועכשיו אומרים לו בקול רם – זיו בוא ספר לנו אתה איך נראית מערבולת בים – כמובן שעכשיו עם הידיים יהיה למתנדב השני יותר קל להסביר

מה זה י?    י' = ידיים

• ידיים עוזרות להעביר מסרים
• יכולת לתת דגש על תוכן המילים שלך.
• כאשר אנחנו עומדים מול קהל אנחנו צריכים להיות מודעים לידיים שלנו בכל רגע נתון.

בשלב הזה אני נותן דוגמא כמדריך בהתחלה אני לא משתמש בידיים ואומר להם : אני חייב להגיד לכם, אתם פשוט קבוצה מדהימה! כיף לי אישית להיות אתכם  ובכלל אני ככה גאה בכם.

אומרים לקבוצה את אותו הדבר אבל הפעם עושים זאת עם הידיים ונותנים דגשים במקומות הנכונים.

מבקשים מאחד המשתתפים לספר לי איך הם חוגגים את ראש השנה אצלם בבית – מי מגיע, כמה אנשים? איפה זה מתקיים? מה המאכלים שבדרך כלל מביאים? מה הם אוהבים לאכול?… בהתחלה שהמשתתף מדבר מסתכלים אליו ואחרי כמה שניות מסיתים את המבט ומסתכלים על מישהו אחר בקבוצה.

לרוב, המשתתף שמדבר יפסיק לדבר כי הפסקנו להסתכל עליו.

דגשים:

• כאשר אנו נותנים לחניך לדבר אנחנו חייבים להסתכל לו בעיניים- מבט משדר לצד השני שאני מקשיב לו.
• לחלקנו זה מביך להסתכל בעיניים אבל זה מאוד חשוב.
• כאשר אנו עומדים מול קבוצה, אנחנו מרפרפים ויוצרים קשר עיין עם כולם בזמן הדיבור.
• אם נסתכל רק על אדם אחד בזמן הפעולה – השאר מאבדים עניין וריכוז.

מבקשים 3 מתנדבים, מעמידים 3 כיסאות מול הקהל ומבקשים מהמתנדבים לעמוד על הכיסאות. המטרה למשוך את תשומת הלב של הקהל במשך 4 דקות .  מספר חוקים :

1. ניתן לדבר ולעשות קולות ותנועות.
2. אסור לרדת מהכיסאות
3. אסור לגעת אחד בשני
4. אסור להתקדם עם הכיסאות.
5. ובשום פנים ואופן אסור להתפשט!!!

הקהל צריך להחליט בסוף על מי הם הסתכלו הכי הרבה. אתם בתחרות אחד עם השני…

בסוף התרגיל שואלים את הקהל מי משך הכי הרבה תשומת לב?

שואלים את הקהל האם 4 הדקות הללו עבור מהר או לאט?

אחרי שהם ענו שזה עבר כמו נצח, כמה זמן זה מצגת מול כיתה? בדרך כלל ממוצע של 15 דקות שאתם צריכים למשוך את תשומת הלב של הקהל ולשדר ביטחון עצמי שזה "ב" בקתימב"ה

ביטחון עצמי בעמידה מול קהל זה משוואה מתמטית:

ניסיון X הכנה = ביטחון עצמי בעמידה מול קהל.

זו מכפלה, אם אחד מהם שווה לאפס אז כל המשוואה מתאפסת:

• ניסיון – הם מקבלים לאורך כל הדרך, גם עכשיו בסדנה שכזו הם מקבלים ניסיון, מעבר לכך בלימודים  שלהם יש ניסיון מצטבר שאפשר להשתמש בו.
• הכנה – זו הנקודה שרוב האנשים נופלים בה. חייבים להתכונן לכל מצגת, חייבים להכין מראש את הדברים ולדעת בדיוק מה אתם מעבירים ואפילו להכין לכם ספייר. גם אנחנו, שהעברנו את הסדנה הזו מאות פעמים, אנחנו מכינים את הדברים ( מראים להם את קלסר ההדרכה שלכם).

אני מוציא מהמכנס שלי מפתחות או טלפונים ומניח על השולחן אבל בזמן שאני מוציא את הדברים אני תופס את הכיס של המכנס ומוציא גם אותו החוצה ואז אומר להם, (כשהכיס בחוץ )     אם אני הייתי מעביר לכם סדנה, לא משנה על מה הייתי מדבר כל מה שהיה עובר לכם בראש זה למה לעזאזל הכיס שלו נראה ככה!!!!  מכניס בעדינות חזרה את הכיס… מה זה "ה" בקתימבה?

"ה" בקתימב"ה מתחלק לשניים :

• הופעה: הופעה זה הרושם הראשוני שלכם בכל פעולה ויש לה חשיבות מכרעת
• התלהבות: כאשר עומדים מול קהל אתם חייבים להכניס התלהבות לפרזנטציה שלכם, לא משנה מה עברתם לפניי שהגעתם לפעילות – נכשלתם היום במבחן, החברה נפרדה ממך, רבתם עם ההורים…. אתם משאירים הכל בחוץ ונכנסים עם התלהבות. התלהבות זה דבר מדבק.

** דוגמא עם ניקוי השירותים לחניכי ד' בנות. (מופיע בסרטון).

המחמירים נוטים להוסיף לקתימבה גם נ"ס

ניסוח – האופן בו אני מתנסח צריכה להתאים לסוג הקהל – אם אני אומר לכם שהתמה המרכזית שאני רוצה לצדבר עליה תלויה בפרדיגמה… זה עברית אבל עברית שמתאימהלמרצים באוניברסיטה ולא לכם כתלמידים… אפשר גם להזכיר להם את אחריות בהעברת המסר מסדנת תקשורת ביאנשית.

סביבה – יש חשיבות לבדוק את הסביבה שבא אני מרצה… כלומר איך אני רוצה שהקהל שלי יהיה מסודר, האם המצגת והרמקולים עובדים לפני שאני מתחיל… אם אני מדריך בחוץ – השמש צריכה לסנוור אותי ולא את המשתתפים..

חשוב לראות את כל שלושת הסרטונים…