סדנת מיומנויות עמידה מול קהל

תמונה משפחתית:

לפני שנתחיל אני רוצה לספר לכם על תמונה משפחתית מהמאה ה19 – לא יודע אם ידעתם את זה אבל צילום תמונות סטילס התחילו במאה ה19, המשפחות העשירות היו מזמינות אליהם צלם, הוא הגיע עם מצלמה שישבה על חצובה ונראתה כמו אקורדיון, היה גם בד פרגוד שעושה לו חושך וחוט עם כפתור שיוצא מהמצלמה, הוא אמר לכולם לא לזוז ואז לחץ על הכפתור לצילום.

שואלים את המשתתפים "אתם יודעים כמה זמן לקח לצלם תמונה מהרגע שהצלם אמר לא לזוז, לחץ על כפתור הצילום ועד הרגע שהתמונה צולמה?" התשובה היא 49 דקות – זה הזמן שהיה דרוש לצורך החשיפה לאור.

לקראת סוף המאה ה19 הם שיכללו מאוד את הטכנולוגיה וזמן הצילום ירד ל8.5 דקות בלבד.

בגלל זה, כל התמונות הללו נראו אותו הדבר: הם היו מסודרים שורות שורות,

בשורה האחרונה עמדו ראשי המשפחה הזקנים ביותר – גילאים 42-47  ( שואלים את המשתתפים איך יכול להיות שהם הזקנים? – פשוט מאוד, ממוצע גיל התמותה במאה ה19 היה גיל 45 !!

ראש המשפחה העשיר ביותר עמד בשורה האחרונה באמצע והיחידי מהגברים שבמשך 8.5 דקות דפק חיוך של? …   (שואלים את המשתתפים – חיוך של מה? ) הילדים יענו – מיליון דולר! ואז אומרים להם בחזרה – "לא, חיוך של יש לי עבדים… בתקופה ההיא זה כמו מיליון דולר."
אישתו עומדת לידו והיחידה מהנשים שדופקת חיוך עוד יותר גדול של מה?? …. ( הילדים עונים יש לי עבדים )  ואז אומרים להם בחזרה – לא ! חיוך של – לבעלי יש עבדים – בתקופה הזו השוביניזם חגג.

בשורה השנייה עמדו הזוגות הצעירים הנשואים, גילאי 12 ומעלה. ( חיים עד גיל 45… אין זמן! קיבלת מחזור יאללה חתונה ותביאו ילדים) – הם קיבלו כיסא בר גבוה כדי לא להסתיר את השורה הראשונה.

בשורה השלישית ישבו על ספסל הילדים בצעירים יותר בגיל 3-12 , ובשורה הרביעית, אם כבר הייתה שורה רביעית, שכבו על הרצפה הילדים הקטנטנים עד גיל 3 וכולם בתמונה היו מרוחים כמו סוהרסנים של הארי פוטר… למה זה? כי לך תבקש מילד עד גיל 3 לא לזוז 8 דקות… לא אפשרי ולכן הם היו מרוחים בתמונות.

למה אני מספר לכם את כל הדבר הלא מעניין הזה?? כי בעוד רגע אנחנו נעשה כאן תמונה משפחתית בכיתה! תירגעו זה לא יהיה תמונה של 8 דקות. אבל אתם תסתדרו כאן מולי ב 4 שורות.

חשוב שתראו מה המרחק שלכם אחד מהשני והאם אתם כולם נכנסים לתמונה במרחק שאתם נמצאים מהמצלמה.

אנחנו נצלם תמונה אחת אבל אז אנחנו נשחק משחק מוכר שקוראים לו מולקולות

*איך משחקים מולקולות למקרה שיש כאן כאלו שלא מכירים את המשחק –

אתם תסתובבו כאן בכיתה, בלי לדבר ובלי לגעת אחד בשני. בשלב מסוים אני אצעק מולקולות של.. ואני אתן מספר. לדוגמא מולקולת של 3, באותו רגע אתם צריכים לחלש לכם אנשים בשביל להתחבר אליהם כך שתהיו בקבוצה של 3. אם אני צועק לכם מולקולות של 5 אתם צריכים להסתדר בקבוצות של 5 וכאן הלאה. אם נשארתם מחוץ לקבוצה ולא הצלחתם להתחבר למולקולה אתם פסולים ויושבים בצד. אבל! בכל רגע נתון במהלך המשחק המולקולות אני יכול להכריז את צמד המלים 'תמונה משפחתית'. ברגע שאני מכריז תמונה משפחתית אני אמקם את המצלמה שלי ואני סופר 5 שניות לאחור – 5,4,3,2,1 ואני לוחץ על קליק! לא מעניין אותי איך הגעתם לתמונה הזו – אני מצלם!! לא מעניין אותי שיצאתם חתוכים, לא מעניין אותי שהשיער שלכם מבולגן, לא מעניין אותי שנפלתם – אני מצלם!!!

יש לכם 5 שניות להסתדר לתמונה משפחתית של כל הכיתה אל מול המצלמה, אגב, אתם לא חייבים לחזור למקום שבו עמדתם בתמונה הראשונה.

נותנים לתלמידים פעם אחת להסתדר בתמונה כזו כדי להבין איך זה נראה, כשהם צריכים להיות ב-4 שורות. גבוהים מאחורה, אח"כ עמידה שפופה, אח"כ על הברכיים ובסוף אלו ששוכבים על הרצפה.

משחקים מולקולות כאשר כל כמה סבבים מכריזים תמונה משפחתית ממקום אחר בכיתה