60 דקות
מתחילים עם הצגה של סיון:
אני סיוון ואני אוהבת להיות על הבמה. אומרים לי שאני נותנת הופעה טובה. כשאני על הבמה אני אחרת לגמרי. אני מרוכזת במה שאני צריכה לעשות, מרוכזת בטקסטים, אני עם אנרגיות. כשהכל כתוב אני יודעת בדיוק מה להגיד ומתי. הכל יותר קל לי. אני מאד טובה בלזכור בע"פ. בלזכור אני הכי טובה. אין מצב שאני שוכחת טקסטים על הבמה. אני אפילו זוכרת את הטקסטים של כל השחקנים האחרים. אני גם יודעת מילים של המון שירים. אני זוכרת ימי הולדת של כל המשפחה המורחבת. אני זוכרת מתכונים של עוגות ופיתה עירקית, אני זוכרת דרכים בקלות רבה. זה נותן לי הרבה עצמאות. אני נוסעת בכל הארץ באופן עצמאי.
קול: את בכלל מדהימה, לא רק על הבמה
סיוון: מי זה? מי מדבר אלי?
קול: זה אני, אחיך, גבריאל.
סיוון: גבריאל? אוי, שכחתי איך הקול שלך נשמע!
קול: כן!
סיוון: אבל איך זה יכול להיות, אתה כבר לא בחיים!
קול: יש לי חיים בתוכך, אני מדבר מהלב שלך..
סיוון: אתה תמיד עזרת לי בכל, אם מישהו הציק לי היית אומר שלא יתעסקו איתי. אתה בחרת את השם שלי, סיוון, אתה לימדת אותי לרכב על אופניים כשעוד גרנו בכפר סבא. אתה קנית לי ליום ההולדת רדיו טייפ. היית בן אדם טוב. היה לך לב זהב. בגלל זה אלוהים לקח אותך חזרה אליו. אני כל כך מתגעגעת אליך ויש לי כל כך הרבה דברים לספר לך.
אתה יודע? אני שחקנית תאטרון כבר הרבה זמן, לאחר שעברתי אודישנים, ואני משחקת בהצגה "כפית של זהב". השחקנים מספרים על הבמה את הדברים שהם עברו. הצגת הבכורה שלנו הייתה בתל אביב ברחוב סעדיה גאון, אני פתחתי את ההצגה. אמרתי: "שלום לכולם התכנסנו בשביל לפתוח את ההצגה הראשונה שלנו "כפית של זהב". כל המשפחה שלנו הגיעה וישבה בשורה הראשונה. התרגשתי מאד מאד. הרגשתי כיף לאללה. זו חוויה לא נורמלית בשבילי. מאז שאני בתאטרון אני מפורסמת, צילמו אותי בעיתון, ראיינו אותי הרבה מאד בטלוויזיה כי אני יודעת לדבר ברור. להיות מפורסמת נתן לי ביטחון ועוזר לי לא לחשוב על דברים אחרים שמציקים לי.
גבריאל: מה מציק לך סיוון?
סיוון: אני רוצה להשתלב בחברה, למצוא עבודה בקהילה, לפרנס את עצמי ולא להיות תלויה במשפחה. ניסיתי כל מני עבודות אבל זה לא הצליח.
גבריאל: למה זה לא הצליח?
סיוון: מאד קשה לאנשים כמוני למצוא עבודה. הרבה מעסיקים לא רוצים להעסיק אנשים כמוני, ועד שכן מוצאים לי עבודה, זה בדרך כלל עבודה בעמידה, כמו ניקיון, או סידור מדפים בכל מיני חנויות. אבל בגלל המגבלה הפיזית שלי אני לא יכולה לעמוד הרבה על הרגליים. אתה יודע, אחרי שנפטרת, עוד כשהייתי בבית הספר התחלנו לצאת להתנסויות בעבודה בשוק החופשי. המקום הראשון שהייתי בו זה גן ילדים אבל לא כל כך הצלחתי כי זה הרבה אחריות. אחר כך השתלבתי בחנות ששווקה מוצרים לגני ילדים. הצלחתי להשתלב שם להרבה זמן. סידרתי שם מוצרים על המדפים. הייתי עובדת מהבוקר עד הערב, נשארתי שם 6 שנים אבל נאלצתי לעזוב בגלל שהתחילו לי בעיות בברכיים.
גבריאל: למה כל כך חשוב לך למצוא עבודה?
סיוון: אני רוצה להיות עצמאית. ואני רוצה להיות כמו כולם. לא להיות שונה. בגלל זה אני חולמת גם להיות נשואה. כמו כולם.
גבריאל: את רוצה להיות נשואה כדי להיות כמו כולם?
סיוון: כן, וגם כי כל האחים שלנו נשואים ומפרנסים את הילדים שלהם וקשה להם לפרנס גם אותי. אני רוצה להתחתן כי אני לא רוצה להיות נטל על אמא. אני לא רוצה להישאר לבד כשאמא לא תהיה בחיים.
גבריאל: ומה עם אהבה? להתחתן מתוך אהבה?
סיוון: כן, אני רוצה אהבה…
גבריאל: אהבת פעם מישהו?
סיוון: כן…. סיפור האהבה הראשונה שלי התחיל כשעזבתי את הבית של אמא וכשהחלטתי שאני רוצה להיות עצמאית. זה היה כשסיימתי את הלימודים בבית הספר. החלטתי שאני רוצה להתקדם בחיים והרגשתי שאני רוצה את הפינה שלי, אז ביקשתי מאמא לגור בדיור עצמאי. אמא מצאה לי דירה של עמותת אלווין בהרצליה. היינו 6 שותפים. לא כולם התייחסו אלי, אבל היה שם אחד בשם יחיאל. הוא אדם טוב, ג'נטלמן. מאד התרשמתי ממנו. נקשרתי אליו… התאהבתי בו…. אבל אז גיליתי שיש לו חברה.
גבריאל: אני בטוח שתמצאי אהבה
סיוון: גבריאל, אתה יודע, אני מאד שמחה שעמדתי על הזכות שלי להתקדם בחיים והתעקשתי לעזוב את הבית. למדתי בדיור העצמאי הרבה דברים: לכבס, לקפל כביסה, לעשות קניות, לאפות. אתה יודע, אמא לא תהיה כל החיים, אז אני יודעת שעשיתי החלטה נכונה והגיונית. הכרתי חברים, אני משתתפת בחוגים, יוצאת לטיולים. אבל יש לי עוד הרבה חלומות. אני רוצה להצליח להשתלב בעבודה. עכשיו, אני עובדת במפעל מוגן, אבל אני כל הזמן חושבת על עבודה בשוק החופשי. כבר הרבה זמן לא מוצאים לי עבודה כי לא קל למצוא מקומות שיסכימו להעסיק אנשים כמוני, עם מוגבלות שכלית.
גבריאל: חכי בסבלנות. אני בטוח שתמצאי עבודה שמתאימה לך ושיהיה לך טוב בה
סיוון (מתקרבת לקהל): אתה יודע, גבריאל, מצאתי עבודה שאני אוהבת!
אני מופיעה בפני תלמידי בתי ספר ומספרת להם את הסיפור שלי. כך אני גם עושה דבר חשוב ומראה לכולם שגם אנשים עם צרכים מיוחדים יכולים לעבוד, ואני גם נהנית!
לאחר שסיון מסיימת את הטקסט, כאן צריך להכיר כבר את אופי הכיתה.
- במידה והכיתה "זורמת" וזיהינו דיונים יפים במצגת טיזרים אנחנו נחלק את הכיתה ל- 4 קבוצות, מסדרים אותם במעגלים של כיסאות ומוסיפים כיסא ריק אחד נוסף לכל קבוצה לסיון.
- אחרת, פותחים את נושאי הדיון במליאה
כל קבוצה מקבלת נושא אחר לדון עליו:
נושא ראשון:
כיום מדינת ישראל איננה מעודדת זוגות עם צרכים מיוחדים לקיים את ברית הנישואין כהלכתו.
דונו: מהי דעתכם האישית בנושא? דונו בכל ההשלכות של העניין (לטוב ולרע).
- הסבר לקבוצה כדי לעורר דיון: כיום אזרחים עם צרכים מיוחדים מקבלים קצבת נכות חודשית של 3,311 ₪.
- במידה וזוג בעל צרכים מיוחדים בוחר להינשא כדת משה וישראל מדינת ישראל למעשה מבטלת את הקצבאות עבור שני בני הזוג.
- שאלה לקבוצה/כיתה: מדוע נראה לכם שהם עושים זאת?
- התשובה היא: כי נישואים מעודדים ילודה, מדינת ישראל לא מעוניינת בהמשך השרשרת הזאת, סטטיסטית במרבית התסמונות הסיכוי להבאת צאצא בריא קטן ב- 50% בקרב הורים בעלי צרכים מיוחדים.
- חשוב לדון עם הקבוצה/כיתה את ההשלכות לכאן או לכאן.
נושא שני:
שילובם של אנשים עם צרכים מיוחדים במקומות העבודה.
דונו: מה דעתכם בעניין? דונו בהשלכות + פתרונות לשני הכיוונים. (הצד של המעסיק והצד של בעלי צרכים מיוחדים).
- הסבר לקבוצה כדי לעורר דיון: כיום מדינת ישראל מעודדת מעסיקים להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים בכך שהיא מאפשרת למעסיקים לשלם מתחת לשכר המינימום, כמה מתחת? בין 8 ₪ עד לשכר המינימום.
- כל אדם עם צרכים מיוחדים שיוצא אל שוק העבודה עובר ועדה ובה קובעים מה גובה השכר שמעסיקים יכולים לשלם לו בהתאם ליכולתו.
- סיון למשל עבדה לפני מספר שנים בחברת תרופות מאד מאד ידועה 5 ימים בשבוע (לשאול את סיון מולם מאיזה שעה עד איזה שעה עבדת בכל יום, מדובר בעצם בחצי משרה) ואז לשאול שוב את סיון: וכמה הרווחת?
סיון תענה שמשכורתה החודשית הייתה 1,000 ₪ עבור המשרה הזאת.
- חשוב לנהל דיון לשני הכיוונים על חשיבות העסקתם של אנשים עם צריכים מיוחדים ומצד שני גם להבין את בעלי העסקים שרוצים להרוויח.
- לשאול את סיון: מה היית מעדיפה, לעבוד ולקבל 1,000 ₪ או לא לעבוד בכלל?
נושא שלישי:
הזכות לעצמאות.
דונו: האם נכון לדעתכם לתת לאנשים עם צרכים מיוחדים עצמאות?
אם לא למה? אם כן אז באילו תחומים?
האם למשל הייתם נותנים להם לעלות על הכביש עם רכב?
האם הייתם נותנים להם לנהל חשבון בנק משל עצמם?
- לשאול את סיון: סיון מי מנהל את חשבון הבנק שלך? סיון תענה שאימא שלה האפוטרופוסית מטפלת בחשבון הבנק שלה. מה אנחנו חושבים על הדבר הזה?
- מהי מידת העצמאות הלגיטימית בעיניכם? מי קובע את המידה?
- מהי דעתכם בעניין?
נושא רביעי:
כיצד אנו תלמידי הכיתה יכולים / צריכים להשפיע בכל מה שקשור לשילובם בחברה, כחלק אינטגרלי, של אנשים עם צרכים מיוחדים. (עכשיו בתור תלמידים ובעתיד הרחוק יותר).
- לנסות לגרום להם כאן לצאת לפעולה אקטיבית אחת כלשהי שהם יתכוונו לקחת בה חלק ביחד עם שאר הכיתה/קבוצה.