אנחנו הולכים לעבוד על אחת המיומנויות החשובות בתקשורת בינאישית – מיומנות חשובה להצלחה חברתית ויש האומרים אפילו להצלחה כלכלית  – אמנות המינגלינג.

שואלים את הכיתה מה זה מינגלינג?  להתמנגל? זה באנגלית. התשובה – יכולת התערבבות והחזקת שיחה.
זה נשמע פשוט אבל זה לא, יש כאן המון עניין של שפת גוף ואנחנו נלמד אתכם היום זיהוי שפת הגוף וסודות של שפת הגוף.

המנחה יקרא אליו כל פעם מתנדב/ת אחר כדי להציג את אחד הטיפים הבאים:

  1. קוראים למתנדב – איציק, אתה הולך לעזור לי להדגים לכיתה מה זה מינגלינג. מוכן? ספר לי בבקשה מה הספורט שאתה הכי אוהב? (אחרי שאיציק עונה תשובה קצרה, המנחה לא שואל שאלות ומדגיש את השתיקה המביכה ביניהם. אפשר אפילו להסתכל לצדדים כאילו השיחה לא מעניינת יותר) האם המינגלינג היה טוב?! אני רוצה להגיד לכם שאין דבר כזה במינגלילנג נגמרה השיחה! שואלים את הכיתה "איך מחזיקים שיחה עם בן אדם?" התשובה לכך: שואלים שאלות, מראים עניין אמיתי בדברים שהצד השני מספר לי. אם הצד השני מספר לי שהתחביב שלו זה כדורסל, ואני מספר לו שהתחביב שלי זה צלילה וכאן נגמרה השיחה – לא נתקדם לשום מקום. לעומת אם הצד השני מספר לי שהתחביב שלו זה כדורסל ואני מתחיל לשאול אותו שאלות "איפה אתה משחק? מאיזה גיל התחלת? מה אתה אומר על מכבי תל אביב בכדורסל – אתה אוהד שלהם?" (בדיחה שלי: אני שואל את הכיתה מי כאן אוהד הפועל? ומי שמרים יד אני ישר אומר לו בצחוק "צא החוצה" 😊 סתם… נשלים הפעם רק לסדנה הזו – אני פשוט אוהד מכבי! ).
  2. אומרים למתנדב (חדש)-  דן רק אני כאן, שאף אחד בכיתה לא יסתכל על דן, תסתכלו רק עליי, דן ספר לי בבקשה על המשפחה שלך ותפרט כמה שיותר – הורים מה עושים? אחים ואחיות?  סבא וסבתא. קדימה דן אני איתך.
    בהתחלה כמנחה אני מסתכל על דן אבל כמה שניות אחרי שהתחיל לדבר אני מסיט את המבט ומסתכל החוצה דרך החלון של הכיתה (תקפידו על הקשבה למרות המבט שלכם) רוב הסיכויים שדן יעצור או יגמגם ואז אני שואל את דן מה קרה? למה הוא עצר? או איך ההרגשה לדבר איתי? ואז אני שואל את הכיתה מה היה חסר? כמובן התשובה היא קשר עין
    אין דבר כזה במינגלינג שאנחנו מנתקים קשר עין עם הצד השני – אם זה קורה הצד השני יפסיק לדבר או אפילו יעלב ויחשוב שאתם לא מקשיבים לו.
    קשר עין זו סוגיה, לחלקנו זה מביך להסתכל למישהו אחר בעיניים, יש כאלה שמהמבוכה מסתכלים לכם במרכז המצח במקום – זה נורא מעצבן ! 😊 יש כאלה שלא מצליחים להחליט על איזה עין הם מסתכלים לכם!! שמאל ימין – תבחרו עין ! 😊
  3. לוקחים מתנדב, מבקשים ממנו לעמוד מולי ולספר לי על המשפחה שלו, שנייה אחרי שהוא מתחיל לדבר אני מתקרב אליו ונכנס למרחב האישי. אחרי שהוא מתרחק ממני או עוצר את הדיבור אני לוקח צעד אחורה ושואל את הכיתה מה קרה לארז? כמובן שהתשובה היא שנכנסתי למרחב האישי שלו.
    כל אחד צריך מרחב אישי, המרחבים משתנים – המרחב האישי שארז זקוק לו איתי זה לא המרחב האישי שהוא זקוק לו עם ההורים שלו, עם חברים שלו, עם המורה שלו. המרחבים משתנים וזה כמו ריקוד טנגו, חפשו את המרחב האישי שנוח לצד השני, מאוד קל לזהות חדירה למרחב אישי (אני אומר את הדברים האלו תוך כדי שאני מתקדם לכיוון ארז ונכנס למרחב האישי שלו) שפת הגוף של ארז לא מסתירה – אנשים ילכו אחורה, יחייכו חיוך מבויש, ישפילו מבט או יסתגרו עם הידיים. חפשו את המרחב האישי כי יש מלא אנשים שלא מודעים לצורך במרחב אישי – אלו אנשים שעומדים לכם על הווריד, זה לא נעים ושיחות ייפסקו.
  4. לוקח מתנדב, שואל אותו האם יש הבדל כאשר אני מדבר אליו עם חצי עמידה לכיוון הליכה? מה אני משדר לו? (אני משדר לתת מודע שלו שאני תקוע בשיחה ורוצה ללכת)  אם אני רוצה לשדר לצד השני שאני איתו לחלוטין בשיחה –  מבחן כתפיים ברכיים – כל הגוף מופנה לאדם שמולי, כתפיים מול כתפיים, ברכיים מול ברכיים, מסתכל לו בעיניים ומדבר איתו.
  5. סבב לחיצות ידיים….